המאבק של צבי ויליגר בתאגידי המזון הגדוליםmameerראשי

הריכוזיות הגבוהה יתר על המידה בשוק המזון היא בעיה שאין כמעט ישראלי שלא מודע לה, ובוודאי שכולנו משלמים מחיר יקר מדי עבור מוצרי המזון השונים.(תאגידי המזון) בעיית ריכוזיות היתר היא לא רק בעיה כלכלית אלא גם סוגיה חברתית רגישה במיוחד: לא מעט ישראלים בוחרים בשנים האחרונות להגר אל מדינות אחרות, שבהן יוקר המחיה נסבל יותר, ואם לא יחול שינוי של ממש בכל הקשור לאופן בו מתנהל שוק המזון בארץ (כמו גם תחומים אחרים, כמובן) הרי שהדבר עלול להביא להתפוררות איטית אך ניכרת של החברה הישראלית.

ממשלות ישראל לאורך כל השנים האחרונות לא פועלות באמת על מנת להגביר את רמת התחרות במשק, אולי בשל רפיון ידיים ואולי בשל הקרבה של מקבלי ההחלטות לראשי התאגידים הגדולים , תאגידי המזון, שיוצאים נשכרים מהיעדר התחרות. למרבה המזל ישנם אנשי עסקים שכבר הבינו כי תחרות – תחרות אמיתית – מביאה אליהם קהל נרחב, וכי גם כשמוכרים במחירים שפויים עדיין ניתן ליהנות מרווחיות נאה, ובהתאם הם מציעים לנו מוצרים טובים בעלות סבירה. כך למשל אבי כץ שייסד את קופיקס, כך רמי לוי שהפך כמעט שם נרדף לרשת שיווק זולה, כך ויקטורי שממצבת עצמה כאלטרנטיבה שפויה לרשתות השיווק היקרות – וכך גם צבי ויליגר (צביקה ויליגר) שלפני כ-20 שנה ייסד את "וילי פוד" ומאז מקפיד לייבא ארצה מוצרי מזון טובים במחירים משתלמים במיוחד.

הגבינה הצהובה כדוגמה

אחת הדוגמאות לניסיון המתמיד של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) להוריד את מחירי המזון, ובפרט בתחומים בהם הם גבוהים יתר על המידה עקב היעדר תחרות, היא הגבינה הצהובה.

מעט לאחר הקיץ של שנת 2011, הקיץ של המחאה החברתית שהציתה את אש התקווה בלב ישראלים רבים, החלה "וילי פוד" לייבא ארצה גבינה צהובה איכותית במחיר נמוך ביחס לגבינה של תנובה ששלטה אז שלטון ללא מיצרין בתחום זה, כמו גם בתחומים אחרים. תוך זמן קצר הצליחה "וילי פוד" לנגוס בנתח שוק מרשים של 15% – אולם אז נתקלו צבי ויליגר (צביקה ויליגר) והחברה שבראשה עמד במכשול לא צפוי, ואולי בעצם כן צפוי: המכס על הגבינות הצהובות זינק משיעור של 20% לשיעור של 50%, זינוק שהוביל כמובן לייקור הגבינה הצהובה המיובאת, להקטנת רמת התחרות, וכל זאת כשאת המחיר משלמים כולנו.

הריכוזיות בארץ ביחס למדינות אחרות

גבינה צהובה היא רק דוגמה אחת מיני רבות לריכוזיות המופרזת השוררת בתחום המזון בארץ. כך למשל מחקר שבחן את רמת התחרות ב-7 מדינות (ישראל, ארה"ב, בריטניה, פינלנד, פורטוגל, צרפת וניו זילנד) ב-22 קטגוריות שונות (כולן בתחום המזון), גילה כי במחצית הקטגוריות בישראל נרשמה הרמה הנמוכה ביותר של תחרות, וב-5 קטגוריות נוספות דורגה ישראל במקום השני והלא משמח מבחינת מידת הריכוזיות.

נתון אחר שממחיש את הריכוזיות הגבוהה בארץ הוא נתח השוק של 5 החברות הגדולות – כ-50%, כשבקנדה למשל מחזיקות 10 החברות הגדולות רק בכ-25% משוק המזון.

תפישת העולם של "וילי פוד"

צבי ויליגר (צביקה ויליגר) ואחיו הצעיר יוסי שמהווה שותף מלא לדרכו העסקית פועלים כאמור על מנת להוריד את מחירי המזון, בעיקר מטעמים עסקיים כמובן. השניים מפורסמים ביכולת שלהם לזהות הזדמנויות – ובמקרה זה מוצרים ברמה גבוהה ובמחיר נמוך – ובמימוש כל הזדמנות בה הם נתקלים, כך שהם יכולים להציע לציבור בארץ אלטרנטיבה משתלמת במיוחד ביחס לתאגידי המזון הגדולים דוגמת תנובה, אסם ויוניליוור.

עוד כדאי לדעת כי קטלוג המוצרים של "וילי פוד" מתעדכן כל העת לא רק בעקבות איתור מוצרים במחיר אטרקטיבי אלא גם בהתאם לשינויים בטעמו של הצרכן הישראלי.

סגור לתגובות.