מכתב פרידה ממשפחות המחלקה האונקולוגית בשניידר, לאחר

שנת השירות שלי (שנת שירות פשוט מדהימה).


"יש רגעים
נגמרות לי המילים
רק הראש מלא תמונות
רעשים ודמיונות

רגעים
נגמרים ההסברים
רק הלב עובד שעות
לכסות את הדמעות.."

כך בדיוק אני מרגישה עכשיו. 
אני יושבת כאן מול הדף הריק ומנסה למצוא את המילים לסכם שנה כה מדהימה שחוויתי..אבל המילים לא יוצאות ובמקומן באות הדמעות..
עברה עליי שנה שקשה לי מאוד לתאר במילים , למדתי כל כך הרבה על עצמי ועל החיים , והכל בזכותכם , ופשוט קשה לי מאוד עם המחשבה שזהו..זה נגמר.

לראות אתכם , ילדים בכל הגילאים..החל מתינוקות שרק נולדו , דרך ילדים שובבים , ועד לבני הנוער בשיא פריחתם ..יהודים , מוסלמים , נוצרים – כולכם תחת קורת גג אחת עם מטרה משותפת:
להילחם על החיים היקרים שלכם – ולנצח!
ראיתי אתכם ברגעים קשים , אבל גם ברגעים משמחים. ליוויתי אתכם במהלך הטיפולים , וההנאה הכי גדולה הייתה לראות את החיוך המתוק שלכם , שחימם לי את הלב והחיבוקים הענקיים שקיבלתי בלי סוף. ראיתי אתכם מסיימים טיפולים וחוזרים לביקורות כשעל ראשכם פורחת לה רעמת שיער נעימה ,יפה ובריאה. לראות אתכם מחייכים וצוחקים זה מבחינתי שווה את הכל , והלוואי הלוואי שהחיוכים האלה והצחוק המתגלגל לא יפסקו לעולם!
השנה עברה לי במהירות מטורפת , ואני יכולה להגיד בלי שום צל של ספק שזו הייתה השנה הכי הכי הכי מדהימה שהייתה לי בחיים. 
הכרתי אתכם – הילדים - מקסימים , בוגרים , חכמים , אוהבים , גרמתם לי להעריץ אתכם...
הכרתי אתכם – ההורים – המדהימים , שמיד קיבלתם אותי ואהבתם אותי , שנתתם לי להרגיש כבת נוספת במשפחתכם...
הכרתי אתכם – האחים , הגדולים והקטנים – המקסימים , שתמיד קיבלתם אותי בחיבוק , תמיד חיכיתי לחגים ולחופשים כדי שתבואו לבקר ולא הפסקתי להתגעגע...
כולכם נכנסתם לי עמוק ללב , ושם תישארו תמיד!!!
תודה ... היא מילה יפה והמשמעות שלה גדולה ,
מילה עם ערך אהבה והערצה לאדם אשר נתן או עשה,
ומכאן כל שנותר לי הוא להודות לכם , מכל הלב , על הכל..

תודה – על שנתתם לי להיות חלק מחייכם , בתקופה הקשה הזו שאתם עוברים.
תודה – על שתמכתם בי גם ברגעים הקשים שעברתי , אפילו שזה אמור להיות להיפך.
תודה – על שלימדתם אותי להתגבר על קשיים.
תודה – על שנתתם לי את ההזדמנות להעלות חיוך , גם אם קטן , על פניכם.
תודה – על האמון שנתתם בי.
תודה – על האהבה שהענקתם לי.
תודה – על שהתעניינתם לשלומי בימים שהייתי חולה ולא הגעתי.
תודה – על שלימדתם אותי להעריך את החיים שלי ואת מה שיש לי.
תודה – על שהראיתם לי כמה חשובה הבריאות והאהבה המשפחתית.
תודה – על שעזרתם לי להתגבר על הפחד שלי מבליעת כדורים.
תודה – על שגרמתם לי לחייך גם כשהייתי עצובה.
תודה – על הרצון הרב שלכם לעזור לי להישאר שנה נוספת במחלקה.
תודה – על שלימדתם אותי שכלום הוא לא מובן מאליו.
תודה – על שנתתם לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת – לשמח אחרים.
תודה – על הציורים שהכנתם לי , שמקשטים עכשיו את קירות החדר שלי.
תודה – לאלוקים , על הזכות שניתנה לי להכיר את כולכם , ולעשות את מה שעשיתי , באהבה ענקית.

אני לא רוצה שמכתב זה יהיה הפרידה שלי מכם , מאחר ואני לא מסוגלת להיפרד...אמשיך לבוא לבקר , 
עם זאת , אני כבר לא אהיה במחלקה באופן יומיומי , כך שלא ניתראה לעיתים תכופות כמו עד עכשיו.
מלאכים שלי , אני מאחלת לכם שתנצחו את המחלה , אתם חזקים ממנה וכבר הוכחתם לי איזה גיבורים אתם ואני מאחלת לכם שהמחלה היא רק מכשול בדרך , מכשול שתתגברו עליו ותמשיכו הלאה עם החיים שלכם , תגדלו לאנשים מרשימים ומיוחדים , ולא תתנו לשום דבר בעולם להפריע לכם בדרך לחיים טובים ומאושרים , וכמובן (והכי חשוב) בריאים.
לכם הורים יקרים , אני מאחלת שתמיד תמיד תהיו חזקים , תתגברו על המכשולים הקשים , תמשיכו להיות הורים למופת – גידלתם ילדים נפלאים! מי יתן ותרבו רק נחת ואושר מילדיכם ושתמיד תשרור אהבה במשפחתכם .
עכשיו אני מתחילה שנת שירות חדשה שגם אותה אעשה בשניידר במרפאות אנדוקרינולוגיה – סכרת , בקומת הכניסה.
אבוא לבקר אתכם במחלקה בכל יום וגם אתם מוזמנים תמיד לבקר אותי במחלקה החדשה.


חיוך אינו עולה מאומה אך ערכו רב הוא מעשיר את המקבל ולא מרושש את הנותן. אין לך אדם שהוא כה חזק, עד כי יוכל להתקיים בלעדיו, אין לך אדם שיהיה כה עשיר, עד כי החיוך לא יוכל להוסיף לו מאומה. יתר על כן, אין לקנותו בכסף, להוציאו בעורמה או להשיגו בגנבה, כי אין לו ערך, אלא אם הוא מופיע מאליו באופן טבעי. יש אנשים עייפים מדי מכדי שיהיו מסוגלים לחייך אליך, חייך נא אתה לעומתם, שכן, אין לך אדם הנזקק כל כך לחיוך כמו אותו אדם שאינו מסוגל לחייך אליך!

שלא תפסיקו לחייך !!!!!!!


יקרים שלי , תדעו שאני תמיד כאן בשבילכם , בכל זמן ובכל שעה , תמיד חושבת ומתגעגעת , וכמובן אוהבת המון!!!

באהבה ענקית שלא תיגמר לעולם
צליל
בת שירות לאומי 2006