פגשתי אותה בפעם הראשונה בראפטינג בקוסקו, עפתי מהסירה, טוב האמת שדיי קפצתי מהסירה בתחילת ראפיד 5 נסחפתי איזה 500 מטר בזרם מערבולות כשאני בולע מים בין סלעים בגודל של מכונית.
בתדרוך אומרים לך שכשאתה נופל למים דבר ראשון תעצור את הנשימה ותחכה 4-5 שניות עד שהמערבולת תפלוט אותך ותצוף על פני המים, אז אתה אמור להתיישר עם הרגליים קדימה ולחפש איזה קייאק הצלה או מישהו שזורק לך חבל.
כמובן שאתה עוצר את הנשימה ומחכה שהיא תציף אותך, והיא באמת מציפה אותך בסוף, אתה מתיישר כמו שלימדו אותך אבל כאן הבעיה במקום קייאק או חבל הדבר היחידי שאתה רואה זה עוד מערבולת, קצת כמו בחיים.
ככה ממערבולת למערבולת עד שבדיוק כשהולך להגמר לך האוויר ושניה לפני שאתה מותש לחלוטין אתה קולט בזווית העין מישהו רץ על הגדה וזורק לכיוונך משהו...
לוקח לך חצי שניה ושתיי לגימות גדולות של מים לקלוט שזה חבל ובשארית כוחותיך אתה נאחז בו כשהם גוררים אותך חזרה לסירה
הם מרימים אותך מתוך הזרם ואתה שוכב הפוך, חסר נשימה, פולט הפרשות מהאף ומהפה נפעם מהטירוף שכרגע חווית מהופנט מהשמש כשפתאום חוסם לך את האור צל של חיוך מחובר בזוג גומות חן ¨הכל בסדר?¨היא שואלת, אתה רק פולט עוד גל של הפרשות מסמן עם האגודל כשחיוך מפגר מרוח לך על הפרצוף



לא אמרתי לה שום דבר, הצל של החיוך שלה הזכיר לי שיש דברים שכדאי לחיות בשבילם בנתיים אז הנחתי לזה קצת, עשיתי באנג'י, סקיי דייבינג, טיפוס צוקים, סנפלינג מפלים, פחות או יותר כל מה שנראה כאילו הוא יכול להרוג אותך אבל לא כי תמיד יהיה איזה חבל או מצנח שיציל אותך, כמו שאנשים סבירים חיים את החיים - בכאילו אני קורא לזה